כולם חווים מהו כעס וכולם חשים אותו בדרגות שונות בזמן זה או אחר. הגמרא מלמדת אותנו כי האדם מתגלה בכעסו "בשלושה דברים ניכר האדם בכיסו, בכוסו ובכעסו". במאמר זה אתייחס למקומו של הכעס אצל סגנונות שונים של אישיות.

הפאסיבי, חרד מכעסו של השני ועסוק במניעתו בכל מחיר.  אדם פאסיבי לא יכול לשאת את האפשרות שמישהו לא יהיה מרוצה ממנו , שמישהו יכעס עליו לכן הוא יפעל להימנע ממצבים בהם יעורר את רוגזו של השני וימנע בכל מחיר מעימות איתו. הפאסיבי תלותי בקשר עם השני ועסוק תמידית לרצות את השני עד אובדן צרכיו ואישיותו.

האגרסיבי, משתמש בכעסו כדי להטיל את חיתתו על השני. הוא לא יהסס להרים את קולו ולהפעיל אלימות , כי הדבר החשוב ביותר עבורו ברגע זה שיעשו מה שהוא רוצה. המטרה של האגרסיבי היא לשלוט. הוא טועה לחשוב שביטויי הכעס הם הפגנת כוח ועוצמה. אבל מה שמפעיל אותו זה פחד עמוק מאוד מכך שיאבד שליטה מול אנשים אחרים, שייראה חלש בעיניהם כפי שהוא בפנים חווה את עצמו .

הפאסיבי-אגרסיבי, נמנע מלבטא כעס ישירות אך מצליח בהימנעותו לעורר את כעסו של השני עליו .  הוא נוקט בהימנעות באופן שיטתי לגבי כמעט כל דבר שקשור לפעולה, החלטה, נקיטת עמדה, בלי מתן הסבר משכנע ובלי לקיחת אחריות. הוא לרוב יציית לכל בקשה מבלי יכולת להתנגד אך יבצע אותה באופן שגוי ואף הרסני ובכך "להתנקם" על הבקשה הלא רצויה. במקום לומר למשל, "קשה לי לבצע את תיקונים בבית, כי זה גורם לי להרגיש פרייר", הוא מבטיח שיתקן, יבריג, יזיז  אך לרוב "שוכח" או דוחה זאת שוב ושוב.

החיים לצד אדם פאסיבי-אגרסיבי עלולים לעורר תחושה של "משתגע ממנו". כי השני יודע שמשהו לא בסדר, שהוא פגוע וסובל, אבל קשה לו לשים את האצבע על האשם, להוכיח שיש התנהגות פוגעת. הפאסיבי-אגרסיבי  לרוב לא יושב עם עצמו ומחליט לעשות "דווקא", אלא זהו מנגנון הגנה לא מודע שמסתיר מחד את כעסו ומנגד מבטאו על ידי השני. הפאסיבי-אגרסיבי  חרד או מתבייש מביטוי עצמי של כעס ולכן הוא לרוב מצטייר כאדם שלוו ורגוע אך מנגד הוא עשוי להרגיש דחף לתקוף . היות והוא  אינו מסוגל להתעמת עם האדם שמולו הוא מפנה את הכעס כלפי המשימות, מחבל בהן וכד'. באופן לא מודע הוא מבטא את כעסו על ידי שמעבירו לשני שמעורר את רוגזו עליו.  זהו מנגנון מנפולטיבי  שאינו מכוון להרע במודע אך פוגע קשות בכל הצדדים.

האסרטיבי, בשונה מקודמיו אינו רואה בכעס רגש עיקרי וכלי התמודדות מרכזי בחייו .מנגד, הוא אינו מאויים מהכעס (פאסיבי) , אינו מכחיש את רגש הכעס (פאסיבי- אגרסיבי)  שעשוי להתעורר בו במצבים שונים.  האסרטיבי מסוגל להכיל בקרבו את רגשות הכעס ולווסתם, ומבטא את מורת רוחו או אי שביעות רצונו בצורה כנה וישירה מבלי לפגוע בזכויות וכבודו של השני (אגרסיבי).  האסרטיבי  יכול להגיד לשני בצורה נעימה "אני מבין את חשיבות הבקשה אך אני נאלץ לוותר עליה" או  בקול החלטי "אני נפגע מהתנהגותך ואני מבקש להפסיקה".

התמודדות עם כעס הינה  עבודה פנימית מתמדת של האדם הדורשת ממנו הכרה כנה ברגשותיו, יכולת לווסתם ולהכילם,  קבלה עצמית ובטחון פנימי, אמפתיה וכבוד לזולת, וסובלנות לשונה ולשני.

*********************************************************************************

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת במבוגרים וילדים -טיפול נפשי אישי, טיפול זוגי והדרכת הורים. קליניקה באלעד ובירושלים. מרצה במכללה החרדית מבח"ר , חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה לשאלות ותגובות [email protected] 052-6346334